פסק-דין בתיק ב"ל 10470-08-09

1.                 התובעת הגישה לנתבע תביעה להכרה באירוע הנטען בעבודתה מיום 25.10.07, בו נחבלה לטענתה בברכיה, כפגיעה בעבודה כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן - החוק). הנתבע דחה את התביעה במכתבו מיום 2.8.09, בהיעדר קיומו של קשר סיבתי בין התאונה הנטענת לאבחנות שנמצאו בתובעת. כנגד כך הוגשה התביעה דנן.

2.                 לאחר שמיעת עדויות התובעת וחברה לעבודה שהיה עד לאירוע הנטען, מר אניס סיבאט (להלן - המורה), אשר מסרו את עדויותיהם הראשיות בתצהיר ונחקרו עליו בחקירה נגדית - קבענו בהחלטה מיום 19.5.11 כי אין מקום לדחיית התביעה בטרם מינויו של מומחה-יועץ רפואי לבחינת שאלת הקשר הסיבתי בין הפגימה הנטענת בברכיה של התובעת לבין האירוע התאונתי שאירע לה ביום 25.10.07.

3.                 אלו הן עובדות המקרה, כפי שנקבעו בהחלטה מיום 15.1.12 :

א.                התובעת, ילידת 1960, מועסקת החל משנת 1982 כמורה בבית ספר נזירות איטלקיות בחיפה.

ב.                 ביום 25.10.07 (בתחילה נרשם, כטעות קולמוס - 25.7.07), בעת נסיעת התובעת עם חלק מתלמידי בית הספר באוטובוס לטיול בצפון הארץ, החל האוטובוס לבעור. עקב כך, החלה התובעת להוריד יחד עם שאר המורים את התלמידים בבהלה מהאוטובוס, ותוך כדי כך, נפלה התובעת על מדרגות האוטובוס ונחבלה בשתי ברכיה. לדבריה, היא לא ייחסה חשיבות לפגיעתה וזאת נוכח הבהלה ותחושת האחריות המוטלת עליה לדאוג תחילה לשלום התלמידים. ברם, אף לאחר שהסתיים האירוע לא פנתה התובעת לקבלת טיפול רפואי, והיא עשתה זאת רק בחלוף מספר חודשים. בהמשך לטיפול שקיבלה התובעת היא נותחה בברכיה, הכל כעולה מהחומר הרפואי המצורף.

מינוי מומחה רפואי וחוות דעתו

4.                 ביום 15.1.12 מונה פרופ' גרשון וולפין כמומחה-יועץ רפואי מטעם בית הדין (להלן - המומחה) וחוות דעתו ניתנה ביום 6.3.12 (להלן - חוות הדעת).

5.                 בחוות דעתו, קבע המומחה שאין בידיו שום תימוכין לקשר בין האירוע המתואר בעבודה לבין הכאבים בברכי התובעת, זאת משום שחבלות ברכיים גורמות לנפיחות בברכיים עם תפליט, כאבים ולעיתים שטפי דם מקומיים ולמגבלות תנועה כבר ביום האירוע, כאשר אין על כך כל רישום עד לחודש 07/2008 - 9 חודשים לאחר האירוע. בהתאם, קבע המומחה שאי הכושר, לפי תעודות שהמציאה התובעת, לא נגרם עקב האירוע בעבודתה.

6.                 ביום 16.4.12 ביקשה התובעת להפנות למומחה 12 שאלות הבהרה, אשר הנתבע התנגד לכולן, בטענה שהן נענו על ידי המומחה בחוות דעתו או מחמת היותן כלליות / מטעות / לא רלבנטיות או ספקולטיביות ומשאין בהן להבהיר את חוות הדעת. לאחר עיון בבקשה ובתגובה לה, הותרו בהחלטה מיום 6.5.12 חלק משאלות ההבהרה המבוקשות, בשינויי נוסח. להלן תפורטנה השאלות והתשובות להן, כפי שנמסרו לבית הדין ביום 21.5.12:

"ראשית, יש להביא לידיעת המומחה, שאכן האירוע בעבודה אירע ביום 25.10.07 ולא כפי שנרשם בטעות בהחלטת המינוי. להלן השאלות עליהן יתבקש המומחה להשיב:

א.                בחוות דעתך קבעת שנמצאה אצל התובעת עדות לקרע בקרן אחורית של המניסקוס החיצוני וגו'. האם קרע כאמור יכול להיגרם מתחלואה טבעית או רק כתוצאה מאירוע תאונתי?     
אנא הסבר מדוע אינך קושר בין קיומו של הקרע האמור לבין האירוע התאונתי וממה לדעתך, לפי התיק הרפואי, נובע הקרע האמור?     
תשובה:         
לרוב, קרע בקרן האחורית של המניסקוס החיצוני באנשים צעירים נגרם על רקע חבלתי, אולם ניתן למצוא  מקרים רבים לאחר גיל 40-50 בהם אין אירוע חבלתי אלא תלונות על כאבים בברך וכאשר מבוצעים MRI או ארטרוסקופיה ניתן למצוא קרע כזה שכאמור אינו רקע חבלתי.

ב.                 כיצד הינך מסביר את העובדה כי אירוע של נפילה על הברך, כפי שתואר בפניך, אינו יכול לגרום לקרע, מקום שזה לא אובחן קודם לכן?     
תשובה:         
אירוע של קרע "חריף" על רקע חבלתי גורם לכאבים ניכרים, נפיחות הברך, תפליט, קשיי הליכה וצליעה ולעיתים שטפי דם מקומיים. במקרה שלפנינו אין שום רישומים על נזק מיום האירוע הנדון ועד ל- 6.7.08 דהיינו במשך 9 חודשים.

ג.                  מדוע העובדה שאין רישום רפואי על "נפיחות בברכיים עם תפליט, כאבים, שטפי דם מקומיים ומגבלות תנועה", הובילה אותך למסקנה כי אין קשר בין האירוע לבין הפגימות בברכיה של התובעת?

האם לא ייתכן שהסימפטומים שתיארת אכן יתקיימו, מבלי שהתובעת תפנה לטיפול רפואי?